מאמרים > זהירות טענת השפעה בלתי הוגנת
מעשה באדם חרוץ, אשר עמל שנים רבות במכבסה שהקים. מזלו שפר עליו, הוא צבר ממון רב ורכש בית גדול באחת הערים הגדולות במרכז הארץ.
לעת זקנה, קיבל אירוע מוחי, חצי גופו שותק ושמיעתו באוזן אחת נחלשה. הוא עבר לגור בדיור מוגן כשהוא מקבל טיפול מסור, ארוחות , ניקיון אישי והשגחה פרטית. לאחר התלבטויות רבות החליט לערוך צוואה. הוא פנה לעורך דינו, מזה שנים רבות, וביקש כי עזבונו יחולק שווה בשווה בין שלוש בנותיו, למעט בתו שגרה בארץ אשר לה ביקש לתת מנה כפולה. שתי הבנות מחו"ל ביקרו את אביהן פעם בשנה בתקופת חג החנוכה אך זו שגרה בארץ שמרה איתו על קשר רציף ואביה אהב את נכדיו ממנה מאד. האב היה קנאי לחשבונו בבנק ומפעם לפעם ביקש מביתו להסיע אותו לבנק, כשהוא מתנהל בעגלת נכים, מנהל את חשבונות בעצמו ללא כל שותפות או ייפוי כח לאדם אחר. לאחר פטירתו, הבנות שגרו בחו"ל הגישו התנגדות לצוואה בטענה שהבת שגרה בארץ השפיעה עליו השפעה בלתי הוגנת, ואיימה עליו, שאם לא ייתן לה מנה כפולה היא תפסיק להגיע אליו עם ילדיה לביקורים. ההתנגדות התבססה על כך שהוא לא היה בריא , לא שמע ולא הבין כשהקריאו לו את הצוואה ועל ההשפעה הבלתי הוגנת.
בדיון המשפטי, העידה הבת כי זה אך טבעי שהאב ייתן לה מנה כפולה כאות תודה על ביקוריה, שמירת הקשר והדאגה לו. האחיות מחו"ל כל אחת בנפרד, נשאלו שתי שאלות :
"במה הבת דאגה לאביה?" התשובה היתה שהיא לא דאגה לו בכלל , היא דאגה לעצמה.
"אם כך מי דאג לו ולכל מחסורו?" התשובה הייתה שבית האבות דאג לכל מחסורו.
ניתוח של מקרה כזה צריך להיעשות תוך הבנה שבתלות כשלעצמה אין משום ראיה מספקת לקיומה של השפעה בלתי הוגנת ואף לא להקמת חזקה בדבר קיומה. לפיכך, יש ליתן את הדגש באי ההגינות שבהשפעה כתוצר של אופי מערכת היחסים שבין המשפיע למושפע. לא קיומה של ההשפעה פוסל את הצוואה, אלא קיומו של יסוד בלתי הוגן בה שעיקרו ניצול תלותו, חולשתו או חוסר יכולתו של המצווה לעשות צוואה לטובת הנהנה. יסוד אי ההגינות בהשפעה נלמד, אם כך מנסיבות הפעלתה, ולאו דווקא בשל מטרת המעשה או בשל התוצאות שאותן מבקש המשפיע להשיג.
לאחר דיון פסק בית משפט, ראשית, כי לאור הנסיבות האב היה מספיק כשיר להכין צוואה. כן פסק בית משפט כי לא נתקיימו התנאים לקיום השפעה בלתי הוגנת מצד האב.
על קיומם של תנאים לקיום השפעה בלתי הוגנת המבטלת הוראות צוואה ניתן ללמוד מגורמים שונים ומשתנים המפורטים להלן:
מצבו הפיזי של המצווה, מצבו המנטלי הנפשי, מידת חולשתו וסוג התלות שהוא תלוי בזולת, בדידותו וניתוקו מאנשים אחרים, מערכת הקשרים בינו לבין האדם שהוא נזקק לו וקשריו עם אחרים – כל אלה יש בהם כדי ללמד על אופי מערכת היחסים בין המצווה לנהנה, היוצרת השפעה על מידת השתעבדות רצונו ואובדן השליטה בו או על חשש מפני קיומו של מצב כזה בדנ"א 1516/95 מרום נ' היועמ"ש, נב (2) 813, קובע השופט מצא 4 מבחנים שיש בהם כדי לסייע לבית המשפט להכריע בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת:
תלות ועצמאות: האם המצווה, בתקופה הרלבנטית לעשיית הצוואה, היה עצמאי הן מבחינה פיזית והן מבחינה השכלתית-הכרתית. את התשובה על השאלה יש לבחון לאורך תקופה נתונה, אך לא פחות חשוב לברר את מצבו במועד עריכת הצוואה. תלות פיזית אינה עדות מספקת לתלות בזולת, שכן ייתכן שעצמאותו השכלתית-חברתית של המצווה תחפה על התלות הפיזית שלו.
תלות וסיוע – במקום שהתברר שהמצווה לא היה עצמאי ונזקק לסיוע הזולת, יש לבחון את טיב הסיוע שניתן לו, את היקפו ואת מידת התלות של המצווה באותו סיוע, וממילא במי שהעניק לו אותו.
קשרי המצווה עם אחרים – זהו מבחן משנה למבחן התלות והסיוע. בידודו של המצווה וניתוקו מאחרים מגבירים את התלות שלו בנהנה. הסיבה לניתוק ולבידוד אינה רלבנטית. יכולה היא לנבוע משום התנהגות הנהנה, ויכולה היא לנבוע משום מצבו האובייקטיבי של המצווה.
נסיבות עריכת הצוואה – מעורבותו של הנהנה בעשיית הצוואה יכולה ללמד על קיומה של השפעה בלתי הוגנת. זהו מבחן משנה שאינו עומד ברשות עצמו. מבחן זה יש בו כדי לסייע בקבלת מסקנה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת, במקום שהמבחנים האחרים מכוונים לקיומה של השפעה שכזו.
שלח הודעה
send us a message
צור קשר
משרד עורכי דין חוברה
כתובת:
סוקולוב 75 חולון
טלפון:
03-5046349
03-5049097
פקס:
03-5035832
דוא"ל:
hubara@bezeqint.net